מה
במגמה?
במגמה?
לקרוא מעט, לדעת הרבה.
הלקט נכתב ע"י צוות המכון לחקר עתידים בחינוך, אגף מו״פ, משרד החינוך
לקט חודשי #15 - אוגוסט 2023
RESEARCH
מאמר מחקרי
עידן חדש של מנהיגות – תכונות אישיות
ניווט בתחום החינוכי המתפתח דורש הבנה של דינמיקת המנהיגות והשפעתה על החוסן והמחויבות של המורים. מחקר שבוצע באוניברסיטת בר אילן מספק תובנות על הדינמיקה המורכבת הזו, וחושף כיצד סגנון מנהיגות טרנספורמטיבי (המעודד מונהגים להתעלות מעל הציפיות), כשהוא שזור עם תכונות אישיות מסוימות (מוחצנות, נעימות, מצפוניות, נוירוטיות ופתיחות לחוויה), מחזק משמעותית את המחויבות המקצועית והארגונית בקרב מורים.
בעידן זה של דגש מוגבר על אינטליגנציה רגשית ופיתוח מנהיגות, ובפרט מנהיגות ביניים (מורים בעלי תפקיד פורמלי/א-פורמלי בהובלת פדגוגיה והישגים), ממצאי המחקר מספקים הדרכה עתירת תובנות. מנהיגים טרנספורמטיביים, במיוחד אלה המפגינים את תכונות האישיות נעימות ופתיחות לחוויות, מתגלים כדמויות משפיעות המטפחות מחויבות של מורים.
כאשר אנו שואפים לבנות מערכות חינוכיות עמידות, במיוחד לנוכח מעבר גורף ללמידה דיגיטלית, תובנות אלו מדגישות את התפקיד המרכזי של מנהיגות טרנספורמטיבית המונעת על ידי אישיות. על רקע ההתמקדות הגוברת ברווחת העובדים ובתרבויות ארגוניות בריאות, המחקר מדגיש את הפוטנציאל של תכונות מנהיגות בעיצוב סביבות עבודה חיוביות ושביעות רצון של מורים בבתי הספר.
חומר למחשבה: כיצד יכולה מנהיגות טרנספורמטיבית לתרום לחוסן של מערכות חינוך בעידן זה של שינוי?
טכנולוגיה
האם ישראל תהיה "מעצמת בינה מלאכותית" עד 2030?
כשדנים בהובלה בתחום הבינה המלאכותית, חשוב להבדיל בין שלושה היבטים: הובלה טכנולוגית, רגולציה, והטמעה. בהובלה טכנולוגית ישראל נמצאת במקום גבוה מאוד, אבל מדורגת במקום 45 באסטרטגיה הממשלתית ובמקום 29 בתשתיות. רק בשנתיים האחרונות הוחל בקידום חלק מההמלצות שגובשו ע"י וועדה מיוחדת עוד ב-2019, למשל קידום הקמת מרכז חישוב-על לאומי ויכולות עיבוד שפה טבעית בעברית ובערבית. מדובר כעת על השקעת מיליארד שקלים ב-4 השנים הקרובות (רחוק מ-10 המיליארד עליהם הומלץ ב-2019), וללא אסטרטגיה ברורה.
בצד פוטנציאל עצום לשינוי מן היסוד של חלק מהמערכות הציבוריות, ושיפור השירות לאזרח, עומדות שאלות אתיות ורגולטוריות (האם נרצה שמערכת AI תכריע לבדה במשפט פלילי, או בנוגע לטיפול רפואי?). על אף היותה מובילה טכנולוגיות, ישראל רחוקה מלהיות מעצמה בהטמעת הטכנולוגיה ובשימוש בה לטובת האזרחים.
אז איפה נמצאת ישראל במירוץ הבינה המלאכותית? השאלה טרם הוכרעה. הובלה בתחום דורשת חשיבה אסטרטגית מסודרת וארוכת טווח, השקעת משאבים, המשכיות בתוך אי היציבות הפוליטית, ואימוץ תפיסה חדשנית גם בתוך משרדי הממשלה עצמם.
חומר למחשבה: כיצד תוכל הטמעת בינה מלאכותית לסייע למערכת החינוך? וכיצד תוכל מערכת החינוך לסייע לקידום השימוש בבינה מלאכותית?
כלכלה
סוף עידן החקלאות?
בברלין נקצרה לאחרונה חיטה שהבשילה בחללו של מבנה תעשייתי. המבנה שימש במלחמת העולם הראשונה לייצור טנקים, ובו נמצא היום אחד ממרכזי המו"פ של חברת אינפארם. בתאים מבודדים צומחות שיבולים על מצעי כבול וקש דקים, המונחים בקומות על מבנה מתכת מודולרי, במנותק מהאדמה. במקום חקלאים, סובבים כבלי חשמל את עמודי המבנה, ואת אור השמש מחליף אורן של נורות לֶד.
התנאים בתאי הגידול מנוטרים ומבוקרים ע"י מחשב24 שעות ביממה. חיישנים מודדים את עוצמת האור ונורות לֶד בגוונים שונים יוצרות ספקטרום המזין צמחים בהתאמה לצורכיהם. חיישנים אחרים מודדים את שיעור הלחות במצע הגידול, ומאפשרים להחליט מתי להשקות ומתי לנקז ביניקה עודפי מים.
זן החיטה שגדל בתאי הגידול טופח עבור נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית. הוא נקרא אפוג'י, על שם הנקודה הרחוקה ביותר שאפשר להגיע אליה ועדיין להישאר במסלול סביב כדור הארץ. אז אולי זו לא סתם חיטה, אלא הישג מדעי שעשוי לבשר על סוף עידן החקלאות, וגם להחזיר נופי טבע שאבדו.
חומר למחשבה: כיצד ניתן לעודד חשיבה יצירתית מגיל צעיר בתחום האגרוטק, כדי לספק לאנושות את צרכיה בלא פגיעה בסביבה ובעולם החי והצומח?
חינוך
האומץ לשינוי אמיתי במערכת החינוך של 2033
הצורך בשינוי אמיתי בחינוך או אפילו בנייה מחדש של המערכת אינו נושא חדש. חוקרי חינוך רבים בארץ ובעולם סבורים שהפרדיגמה הנוכחית של בתי הספר (מבנה, ארגון, למידה וכו') נמצאת כבר שנים במשבר, שכן היא נשענת על תפיסות, שיטות ואמונות שהן נחלת העבר. רפורמות רבות יצאו לדרך לאורך השנים, אך רובן לא צלחו או שלא הגיעו לסיומן. אולם מה עם הרפורמה החשובה ביותר – רפורמה בתפיסה הכוללת של בית הספר? עלינו לספר לעצמנו מחדש, באומץ, את הסיפור החינוכי שלנו, אך במקום זאת אנו תקועים המאבק אינסופי של משרד חינוך-אוצר-ארגונים-הורים, שעיקרו כלל לא על חינוך אלא על כוח, כבוד וכסף.
כדי לבצע שינוי אמיתי בחינוך ובמבנה בית הספר, צריכה לקום מנהיגות חינוכית לאומית עם דמיון מפותח ואומץ, שתחליט שהקיים אינו מתאים עוד. מנהיגות שלא רק תגיד אלא גם תעשה משהו אחר. מנהיגות מקצועית כזאת תחליט על תכנית של שינויים מעמיקים במערכת לעשור או שניים קדימה, ותלווה את יישומם לאורך השנים.
חומר למחשבה: מה אפשר לעשות מחר בבוקר כדי להניע את השינוי?
סביבה
מיחזור מסוכן
הפלסטיק נמצא בכל מקום. כמעט כל מוצר נארז בפלסטיק או מורכב מחלקי פלסטיק. האשפה שאנו משליכים מכילה פלסטיק רב, שאינו מתכלה, פלסטיק שמתפזר או נאסף להטמנה.
הפתרון הנפוץ כיום בעולם הוא מיחזור. לאחר איסוף ומיון, עובר הפלסטיק לטחינה ולשימוש משני. מסתבר שפתרון זה בעייתי. מחקר שנערך לאחרונה והתמקד במתקן מיחזור בבריטניה מצביע על כך שבין 6 ל-13 אחוז מהפלסטיק המעובד עלולים להשתחרר למים או לאוויר כמיקרו-פלסטיק – חלקיקים הקטנים מחמישה מילימטרים, שנמצאו בכל מקום – משלג באנטארקטיקה ועד לתוך גוף אדם. תהליך מיחזור הפלסטיק מייצר חלקיקי מיקרו-פלסטיק רבים שמתפזרים לכל עבר – לאוויר, לשפכים, לנחלים ולים, ומשם לדגים, לבעלי חיים ולבני האדם.
אם כך, מה הפתרון? צמצום צריכת הפלסטיק במקור ושימוש מוגבר במסננים למניעת זליגת מיקרו-פלסטיק ממתקני המיחזור.
חומר למחשבה: מה תוכלו לעשות כדי לצמצם את צריכת הפלסטיק?
פוליטיקה
רוסיה תתפרק בתוך עשור? סין תפלוש לטייוואן?
לפי סקר אחרון שבוצע על ידי המועצה האטלנטית, כמעט מחצית מהמומחים המובילים בנושא של מדיניות חוץ סבורים שרוסיה תהפוך למדינה כושלת או תתפרק עד לשנת 2033. הסקר צופה גם טלטלה עולמית בעשור הבא, ורוב המומחים מעריכים כי סין תפלוש לטייוואן תוך עשר שנים. כמו כן, מלחמת רוסיה-אוקראינה עשויה להביא להשלכות פוליטיות משמעותיות ויקרות. הפנטגון תיאר את המלחמה כ"כישלון אסטרטגי עצום". גורמים מערביים מציינים כי רוסיה נחלשה באופן משמעותי עקב הפלישה שלה לאוקראינה, בעקבות הסנקציות ופיקוח על הייצוא. כלכלנים סבורים כי יכולת הייצור של רוסיה נחלשת באופן עקבי כתוצאה מהצעדים שננקטו נגדה, ולמעשה היא חזרה למצב בו הייתה לפני עשרות שנים.
חומר למחשבה: איך המציאות ברוסיה והתחזית לגבי עתידה משפיעות על מערכת החינוך שלה? אילו מהלכים גדולים יקרו לדעתך בעשור הקרוב, ברמה עולמית, בתחום החינוך?
התפוצצות האוכלוסייה ושינוי האקלים
קצב גידול האוכלוסייה הגבוה, הקרוי גם התפוצצות אוכלוסין, משפיע על שינויי האקלים. למרות הקשר ביניהם, יש מגמה של התעלמות מהקשר ואף הכחשתו. מחקרים חדשים מגלים שגידול האוכלוסייה הוא המניע העיקרי של פליטת גזי חממה כתוצאה משימוש בדלק מחצבים. בכך, גידול האוכלוסין תורם ישירות לפליטות ומקזז את ההפחתות שהושגו באמצעות אנרגיה מתחדשת ושיטות יעילות. מחסור במים, כריתת יערות ונזקים סביבתיים הם חלק מההשלכות הישירות של הגידול באוכלוסין.
בעוד שאנרגיות מתחדשות וירוקות הן קריטיות להתמודדות עם שינויי האקלים, יש להן גם חסרונות שיש לטפל בהם, והן לבדן לא יוכלו לפתור את בעיות האקלים. לכן יש להכיר במשמעות של גידול האוכלוסייה. אם נמשיך בקצב הגידול הנוכחי, לא תהיה אפשרות לספק איכות חיים סבירה ללא השפעה מוגברת על הסביבה, ולכן יש צורך בגישה לתכנון משפחה. המאמץ העיקרי לצורך יישום מסקנות אלו צריך להיות מושקע בחינוך.
חומר למחשבה: איך נכון לקיים שיח על נושא זה בכיתה?
לכתבה המלאה