תפישת הכשירויות

כדי לפעול מול אתגרים מורכבים בעולם של מציאות משתנה נדרש שימוש משולב ומושכל בידע, מיומנויות, גישות וערכים. כמענה לכך, אימצה תפישת הפמ"ע מפרויקט חינוך 2030 של ה-OECD את מושג הכשירויות שהן תמהיל סינרגטי של ידע מיומנויות, גישות וערכים המייצרות יכולות התמודדות עם אתגרים מורכבים במציאות המשתנה (איור 9).

                            איור 5 – כשירות כתמהיל סינרגטי של ידע מיומנויות וערכים

 

תמהיל של כשירות מסוימת יכול לכלול ידע מסוגים שונים (תחומי, בין-תחומי, תהליכי ואפיסטמי), כמו גם מיומנויות שונות (קוגניטיביות, רגשיות וחברתיות לדוגמה) ומגוון של גישות וערכים (כגון ערכים הנוגעים לפרט, לאינטראקציה עם הסביבה ועם החברה). הרציונל ליישום תפישת הכשירויות בחינוך מתבסס על שתי טענות. לפי האחת,  כשירויות משקפות את האופן הטבעי שאנשים פועלים לפיו כדי להתמודד עם אתגרים במציאות המשתנה של המאה ה-21. האופן שבו אנשים מתכננים, מגדירים מטרות ופועלים, מושתת על תמהיל של הידע והמיומנויות אשר ברשותם, והוא מונחה על ידי הערכים והגישות שאומצו על ידם ואשר מאפיינים אותם. על פי הטענה השנייה,  רק שימוש משולב ומושכל בידע, במיומנויות בגישות ובערכים יוכל ליצור יכולת של ממש  בהתמודדות עם האתגרים המורכבים של המציאות המשתנה. האתגר  של מערכת החינוך, אם כן, הוא שינוי המיקוד של תוכני הלימוד ושל תהליך הלמידה מהקניית ידע לתלמידים אל רכישה אקטיבית של כשירויות  על  ידי התלמידים.

ניתן לחשוב על קטגוריות שונות של כשירויות הרלוונטיות לתפקוד ולשגשוג במציאות המשתנה, כגון כשירויות להתמודדות עם אתגרי המאה ה-21 וכשירויות אשר נוכח המציאות המשתנה מסייעות ללומדים בעיצוב עתיד הרצוי להם ולחברה כולה.

 

כשירויות להתמודדות עם אתגרי המאה ה-21

השינויים החברתיים, הטכנולוגיים, הכלכליים, הסביבתיים והפוליטיים במאה ה-21 – הגלובליזציה, שינויי אקלים ואיכות הסביבה, המחשוב והאוטומציה, מורכבות המערכות ושינויים מתמידים בכל היבטי המציאות – מייצרים אתגרים חדשים עבור החברה והפרטים בה. ביסוד פרויקט חינוך 2030 של ה-OECD מונחת ההנחה כי  התמודדות עם אתגרים אלו של המאה ה-21 מחייבת פיתוח כשירויות חדשות, כגון האוריינות הגלובלית, האוריינות הפיננסית, החשיבה המיחשובית, היזמות והחדשנות, והאוריינות לפיתוח בר-קיימא. תפישת הפמ"ע מאמצת כשירויות אלו ומוסיפה עליהן את החשיבה המערכתית וחשיבת העתיד ככשירויות החיוניות להתמודדות עם המציאות המשתנה. לימוד כשירויות אלו יתבצע הן באופן ייעודי והן במסגרת לימודי תחומי הדעת הקיימים כדי לא לייצר עומס נוסף על תוכניות הלימודים. כך לדוגמה, יילמדו הידע, המיומנויות, הגישות והערכים המרכיבים את האוריינות הפיננסית במסגרת לימודי המתמטיקה, מדעי הרוח, הטכנולוגיה וכלכלת הבית. בסעיפים הבאים מוצג תיאור קצר של כשירויות חיוניות אלו.

אוריינות גלובלית

רבים מן האתגרים הניצבים בפני החברה האנושית במאה ה-21 הם אתגרים גלובליים במהותם, שהתמודדות עמם מצריכה שיתוף פעולה גלובלי כגון שינויי אקלים, קונפליקטים, עוני, רעב וסוגיות של הון עצמי וקיימות. מערכות חינוך צריכות להשקיע בפיתוח תודעה גלובלית ואזרחות גלובלית בקרב הלומדים כדי שיוכלו לפעול לפיתוח וליישום פתרונות לאתגרים הגלובליים ולתרום להפיכת העולם לשלו, סובלני ובטוח יותר. כשירות גלובלית  זו מתבססת על תמהיל של ידע, מיומנויות, גישות וערכים, שיש בו כדי לעודד כבוד לזכויות אדם, צדק חברתי, גיוון, שוויון מגדרי וקיימות סביבתית. תמהיל זה מסייע לפיתוח מדרג של יכולות גלובליות:

• מודעות גלובלית – מודעות והבנת סוגיות מקומיות, גלובליות ובין-תרבותיות והערכת נקודת המבט ותפיסות העולם של האחרים
• אחריות גלובלית – תחושת מחויבות ואחריות לשלומות הגלובלית 
• התנהלות גלובלית ורב-תרבותית – יכולת קיום אינטראקציות גלויות, הולמות ויעילות עם אנשים מתרבויות שונות ויכולת פעולה משותפת רב-תרבותית וגלובלית למען יעדים קולקטיביים של רווחה ופיתוח בר-קיימא.

 

אוריינות פיננסית

אוריינות פיננסית היא היכולת לעבד מידע כלכלי ולקבל החלטה מושכלת לגבי צריכה, תכנון פיננסי, צבירת עושר, חוב ופנסיות. במציאות כלכלית גלובלית, דינמית ומורכבת, שבה מתכווצות מערכות תמיכה ציבוריות ופרטיות, משתנים פרופילים דמוגרפיים כולל הזדקנות האוכלוסייה ומתחוללות התפתחויות נרחבות ומהירות בשוק הפיננסי – נדרשת אוריינות פיננסית כבר בגיל צעיר כדי לשרוד ולשגשג. צעירים עומדים בפני החלטות פיננסיות מיידיות; לעיתים קרובות הם כבר צרכנים של שירותים פיננסיים, כגון חשבונות בנק עם גישה למתקני תשלום מקוונים.

מגמות עכשוויות עשויות להפוך את האוריינות הפיננסית לחשובה אף יותר בעתיד. ראשית,  הדורות הבאים יתמודדו עם בחירות פיננסיות מאתגרות יותר, ולכן אוריינות פיננסית תאפשר לאנשים לפתח התמצאות טובה בכל הנוגע למוצרים ולשירותים מורכבים, לדעת להבחין ביניהם כדי לבחור את הטובים ביותר עבורם ולהגן על עצמם מפני ניצול כלכלי. התפשטות השירותים הפיננסיים הדיגיטליים עשויה לייצר הזדמנויות פיננסיות חדשות לאנשים עניים שהיו מודרים עד כה מלגשת למערכת הפיננסית הרשמית. אולם  מצב זה מעלה את הסיכויים לחשיפת צרכנים המאופיינים באוריינות פיננסית נמוכה המשולבת באוריינות דיגיטלית נמוכה – לאיומי אבטחה חדשים ולסיכוני ההונאה המתעצמים. שנית, הדורות הבאים עתידים ככל הנראה לשאת בסיכונים פיננסיים רבים יותר במהלך חייהם לעומת בני הדור הנוכחי, כתוצאה מגידול בתוחלת החיים, ירידה בתנאי הרווחה התעסוקתית, הפיכת הפנסיות לאינדיווידואליות יותר וירידה בביטחון התעסוקתי. שלישית, גידול באי-השוויון בהכנסה ובעושר יגביר את הנחיתות של קבוצות מוחלשות חברתיות-כלכליות, והן יזדקקו לאוריינות פיננסית יותר מתמיד כדי להיות מסוגלות לקבל החלטות פיננסיות מושכלות.

חינוך לאוריינות פיננסית הוא תהליך שבו צרכנים ומשקיעים פיננסיים משפרים את הבנתם במוצרים פיננסיים, מושגים וסיכונים, באמצעות מידע, הדרכה וייעוץ אובייקטיבי. חינוך זה מפתח אצל הלומד את המיומנויות והביטחון המאפשרים לו להיות מודע יותר לסיכונים פיננסיים ולהזדמנויות, לקבל בחירות מושכלות, לדעת לאן לפנות לעזרה ולנקוט בפעולות יעילות לשיפור רווחתו הפיננסית. אוריינות פיננסית באה לידי ביטוי בהיבטים הבאים:

• ידע – קיום ידע והבנה של רעיונות, מושגים וסיכונים פיננסיים
• מיומנויות – יכולת ליישם מיומנויות פיננסיות כגון ניהול סיכונים
• ערכים וגישות – קיום גישות כגון מוטיבציה וביטחון המאפשרות לקבל החלטות פיננסיות.

 יזמות וחדשנות

המציאות המשתנה האי-ודאית והמורכבת מחייבת את המין האנושי להתמודד עם אתגרים חדשים מחד גיסא, ומייצרת עבורו הזדמנויות חדשות מאידך גיסא. יזמות וחדשנות היא כשירות חדשה המאפשרת להתמודד עם האתגרים ולנצל את ההזדמנויות באופן אפקטיבי. יזמות היא מערכת משולבת של כישורים קוגניטיביים (כגון יכולת למידה) רגשיים וחברתיים, גישות (כגון מוטיבציה) וערכים, המאפשרת לאדם או לקבוצה להתנהל מול הסביבה במטרה לאתר צרכים ולזהות, לייצר ולהמיר הזדמנויות לערכים מוספים חדשים עבור הפרט החברה.

חדשנות היא באופן דומה מושג רחב מאוד, מורכב וחדש יחסית. היא עוסקת בתהליך שמתחיל לעיתים קרובות ברעיון או בתגלית של יחידים בעלי חזון, נחישות ומוטיבציה ומתפתח דרך שיתופי פעולה עד כדי יצירת אפקט הנתפש על ידי העולם כהשפעה משמעותית על חלקים ממנו. חדשנות עוסקת ביצירת ערכים מוספים חדשים לפרט ולחברה, כגון דרישות חדשות, מקומות עבודה חדשים, מוצרים חדשים, שירותים חדשים, כלים חדשים, תהליכים חדשים, דרכי חשיבה חדשות ועוד.

 חשיבה מִחשובית

התפתחות המחשוב מייצרת הזדמנויות חדשות ליצירת אסטרטגיות התמודדות עם פתרון בעיות בעולם המתבססות על תהליכי וכלי עיבוד מידע וחישוב חדשים. חשיבה מִחשובית היא היכולת להבין את העולם באמצעות יישום שיטות חישוביות לצורך פיתוח אסטרטגיות לפתרון בעיות. מסייעות לכך טכנולוגיות מבוססות מחשב אשר להן יכולות של קידוד ותכנות בעיות. חשיבה מִחשובית הוא שם כולל לתהליכי החשיבה שמעורבים בניסוח בעיה וניסוח אסטרטגיות לפתרונה באופן אלגוריתמי, כזה המאפשר למחשב או לאדם למצוא את הפתרונות באופן אפקטיבי. תהליך פתרון בעיות בחשיבה חישובית יכול לכלול את המאפיינים הבאים:

• ניסוח בעיות באופן המאפשר להיעזר במחשב ובכלים אחרים כדי לפותרן
• ארגון וניתוח של המידע באופן לוגי
• ייצוג המידע באמצעות הפשטות כגון מודלים והדמיות
• אוטומציה של הפתרונות באמצעות חשיבה אלגוריתמית (סדרה של צעדים)
• זיהוי, ניתוח ויישום פתרונות אפשריים כדי להשיג את השילוב היעיל והאפקטיבי ביותר של פעולות ומשאבים
• הכללה ויישום של תהליך הפתרון למגוון רחב של בעיות.

אוריינות לפיתוח בר-קיימא

בעידן המודרני, ההשפעה המשולבת של הפעילות האנושית על הסביבה הטבעית והאנושית של כדור הארץ היא מהותית, מאחר שהיא מציבה בפני האנושות אתגר משמעותי של חיים ברי-קיימא בטווח הארוך. אוריינות לפיתוח בר-קיימא מתארת את הכשירות של אדם לפעול בהצלחה בחיי היומיום מתוך הבנה רחבה של האופן שבו אנשים וחברות קשורים זה לזה ולמערכות טבעיות, והאופן שבו  הם יכולים להמשיך לפעול בהצלחה בתוך המערכות הקיימות באופן בר-קיימא. כשירות זו כוללת ידע, כישורים, גישות וערכים הנדרשים כדי לאפשר לאדם לשלב שיקולים סביבתיים מתאימים בהחלטות יומיומיות בנושאים כגון צריכה, אורח חיים, קריירה ואזרחות, ולעסוק בפעולה אינדיווידואלית וקולקטיבית המקדמת פיתוח בר-קיימא.  אוריינות לפיתוח בר-קיימא באה לידי ביטוי ביכולות הבאות: 

• היכולת להבין את האינטראקציה בין מערכות חברתיות, טכנולוגיות, כלכליות פוליטיות וסביבתיות וכיצד הן תומכות בחיים ברי-קיימא.
• היכולת לזהות ולהעריך נקודות מבט שונות המשפיעות על פיתוח בר-קיימא
• הנכונות להשתתף בפעילויות התומכות באורח חיים בר-קיימא.

חשיבה מערכתית^[29]

המציאות של המאה ה-21 היא מציאות סבוכה, המורכבת משילוב של מערכות חברתיות, טכנולוגיות, כלכליות, סביבתיות ופוליטיות המנהלות יחסי גומלין מורכבים. חשיבה מערכתית היא כשירות העוסקת בהבנת האופן שבו מערכות מאורגנות, הבנת הסיבות לאופן פעילותן ועיצוב דרכים לשיפור שיטתי של תוצאות התנהלותן. ההיבטים המרכזיים שבהם עוסקת כשירות חשיבה מערכתית הם:^[30]

• זיהוי ומסגור בעיות מערכתיות – זיהוי בעיה כמערכתית ותיחום גבולות הבעיה
• הגדרת המבנה של בעיה מערכתית – זיהוי משתני הבעיה המערכתית ויחסי הגומלין ביניהם ואיתור לולאות היזון חוזר.
• איתור והפעלת מנופים ליצירת שינוי – הפעלת מדרג התערבויות לפי סוג ההשפעה הרצוי על המערכת
• ניתוח השלכות עתידיות של השינוי – עיצוב עתיד רצוי למערכת וחקר ההשלכות של ההתערבויות על העתיד הרצוי.

חשיבת עתיד^[31]

השינויים המתמידים במציאות והמגמות המובילות לעתיד חדש ובלתי מוכר מעלות את הצורך בחשיבת עתיד אישית וארגונית. חשיבה כזו מאפשרת לחשוב באופן שיטתי על העתידים האפשריים, לעצב עתיד רצוי ובעל סבירות לישימות ולהיערך מבעוד מועד, כבר בהווה, לבניית תוכניות פעולה ממוקדות בהשגת עתיד רצוי זה. כשירות חשיבת עתיד מורכבת מתמהיל של ידע
(כגון ידע על מגמות, היסטוריה), מיומנויות (כגון סריקה, חיזוי, גיבוש חזון ותכנון) וערכים (כגון פתיחות, יושרה, אומץ).  תחומי הליבה של כשירות חשיבת העתיד הם: 

• סריקה – סריקת סביבה נוכחית וסריקת אופקים עתידיים לזיהוי מגמות ואותות חלשים
• חיזוי – חקר עתידים סבירים, אפשריים ופרועים המייצרים תרחישים עתידיים להתייחסות
• גיבוש חזון – עיצוב עתיד רצוי וישים לטווח זמן נבחר, המצוי במנעד התרחישים העתידיים להתייחסות.
• תכנון – בניית תוכנית פעולה כבר בהווה שמטרתה הגשמת העתיד הרצוי שעוצב.

 כשירויות לעיצוב עתיד רצוי במציאות משתנה

בעולם של מציאות תנודתית, אי- ודאית, מורכבת ועמומה נדרש הפרט לעצב עתיד רצוי ובר- קיימא של שלומות עבור עצמו ועבור החברה. מצפן הלמידה של חינוך 2030 מגדיר שלוש כשירויות לעיצוב עתיד רצוי, שהתלמידים זקוקים להן כדי לעצב עתיד רצוי של שגשוג לעצמם ולחברה במציאות המשתנה: יצירת ערך חדש, יישוב מתחים ודילמות, ולקיחת אחריות. כשירויות אלה מסייעות ללומד להתמודד עם אי-ודאות, לפתח גישות וערכים חדשים כדי לקבל החלטות אתיות נכונות תוך הבנת השלכותיהן, ולפעול באופן פרודוקטיבי ומשמעותי, גם כאשר המטרות משתנות.

ניתן ללמד וללמוד את הכשירויות הללו במוסדות חינוך על ידי שילובן בתוכניות הלימודים ובפרקטיקות הפדגוגיות המיישמות אותן. כך לדוגמה, ניתן להטמיע את כשירות יצירת ערך חדש בתחומי דעת כגון אמנויות, שפה, טכנולוגיה, כלכלת בית, מתמטיקה ומדעים, תוך שימוש בגישה בין-תחומית. כשירויות אלו ניתן גם לרכוש בבית, במשפחה, בקהילה, ובמהלך אינטראקציות עם אחרים.

יצירת ערך חדש

כשירות  זו מתייחסת ליכולתו של אדם לחדש ולפעול באופן יזמי על ידי נקיטת פעולות מושכלות ואחרות ליצירת עתיד רצוי טוב יותר. הערך החדש שנוצר הוא לא רק כלכלי, אלא גם חברתי ותרבותי. יצירת ערך חדש יכולה להתבטא בהיבטים כגון יצירת מקומות עבודה, עסקים ושירותים חדשים וגם בפיתוח ידע, תובנות, רעיונות, טכניקות, אסטרטגיות ופתרונות חדשים, ויישומם לפתרון בעיות ישנות וחדשות. יצירת ערך חדש כרוכה בקריאת תיגר על הסטאטוס-קוו, בשיתוף פעולה עם אחרים ובחשיבה יצירתית מחוץ לקופסה.

הכשירות ליצירת ערך חדש מתבססת על מספר מיומנויות ערכים וגישות. כדי ליצור ערך חדש, על הלומדים להיות בעלי תחושת מוכוונות למטרות ולהשלמתן, סקרנות, ופתיחות לרעיונות, לנקודות מבט ולחוויות חדשים. בנוסף, יצירת ערך חדש דורשת מהלומדים חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית וחשיבת עתיד למציאת גישות שונות לפתרון בעיות, ושיתוף פעולה עם אחרים כדי למצוא פתרונות לבעיות מורכבות. כדי להעריך את איכות הפתרונות שהוצעו, יידרשו הלומדים להפגין זמישות בניסוי הרעיונות החדשים, להפעיל ניהול סיכונים בתהליכי יישום הרעיונות, ולהוכיח יכולת הסתגלות לשינוי גישות על בסיס הממצאים והתובנות העולים מן היישום.  

 יישוב מתחים ודילמות

בעולם רווי קשרים של תלות הדדית, ומול הצורך להתמודד עם אתגרים גלובליים, נדרשת היכולת ליישב מתחים ודילמות ולאזן בין רעיונות ועמדות סותרים לכאורה, כגון הוגנות וחירות; אוטונומיה וסולידריות; יעילות ותהליכים דמוקרטיים; אקולוגיה ומודלים כלכליים; גיוון ואוניברסליות; וחדשנות והמשכיות. כשירות ליישוב מתחים ודילמות מתייחסת ליכולתו של אדם לקחת בחשבון קשרים ויחסי גומלין רבים, סותרים ולא תואמים לכאורה בין רעיונות, בין לוגיקה ועמדות ולשקול לאורם את התוצאות של פעולה בטווח הקצר ובטווח הארוך. בתהליך זה רוכשים הלומדים הבנה עמוקה יותר של עמדות מנוגדות, מפתחים טיעונים התומכים בעמדתם ומוצאים פתרונות מעשיים לדילמות ולקונפליקטים. הלומדים נדרשים להבנת הצרכים והאינטרסים של האחרים ולפיתוח היכולת לתת להם מענה במסגרת התהליך. האתגר הוא ליישב בין רעיונות או עמדות שונים ולעיתים אף  סותרים, ולהכיר בכך שיש יותר מפתרון אחד או שיטה אחת למציאת פתרון.

הכשירות ליישוב מתחים ודילמות מתבססת על מספר מיומנויות בסיסיות. כדי ליישב מתחים ודילמות, הלומדים צריכים להיות בעלי גמישות קוגניטיבית ומיומנויות של חשיבה מערכתית וראיית המציאות מפרספקטיבות שונות המאפשרת להם לראות בעיה מנקודות מבט שונות ולהבין כיצד דעות שונות אלה מביאות למתחים ולדילמות. יתר על כן, התלמידים צריכים להפגין אמפתיה וכבוד כלפי אחרים המחזיקים בדעות שונות משלהם. הם יזדקקו למיומנויות של  חשיבה יצירתית ופתרון בעיות, בדגש על פתרון קונפליקטים, כדי לעצב פתרונות לבעיות בלתי פתירות לכאורה. יישוב מתחים ודילמות כרוך לעיתים בקבלת החלטות קשות ומורכבות; לכן על הלומדים לפתח חוסן נפשי, סובלנות למורכבות ולעמימות ותחושת אחריות כלפי האחרים.

 נטילת אחריות

ההתמודדות עם חידוש, שינוי, גיוון, עמימות, חוסר ודאות ומורכבות בדרך אחראית, מניחה שהאדם יכול לחשוב על עצמו באופן ביקורתי ולעבוד עם אחרים. היכולת לקחת אחריות היא ליבת התחושה של פעלנות הלומד ותנאי מוקדם לפיתוח יכולות יצירת ערך חדש ויישוב מתחים ודילמות. יצירת ערך חדש ויישוב מתחים ודילמות מחייבים יכולת לשקול את ההשלכות העתידיות של פעולותיו של האדם, להעריך סיכונים וגמולים ולקבל את האחריות על תוצאות הפעולה. יישום יכולות אלו מצביע על קיום תחושת אחריות, ועל בגרות מוסרית ואינטלקטואלית הקשורה ליכולת של אדם לבצע רפלקציה ולהעריך את פעולותיו לאור הניסיון שצבר והחינוך שקיבל ובהתחשב במטרות אישיות מוסריות וחברתיות. ללומדים עם יכולת ליטול אחריות על מעשיהם יש מצפן מוסרי חזק המאפשר רפלקציה, פעולה עם אחרים ומתן כבוד לסביבה. פרט שנושא באחריות, שואל כדרך חיים שאלות הקשורות לנורמות, לערכים, למשמעויות ולמגבלות. הוא שואל למשל, מה עלי לעשות? האם אני צודק בעשייתי זו? היכן הגבולות? מה ההשלכות של מה שעשיתי, האם הייתי צריך לעשות זאת במבט לאחור?

הכשירות בנטילת אחריות מתבססת על מספר מיומנויות וגישות. נטילת אחריות דורשת מצפן מוסרי חזק, יכולת שליטה ותחושה של יושרה, המובילים להחלטות על פעולות שיש בהן תועלת נרחבת עבור אחרים. פיתוח הכשירות של לקיחת אחריות דורש התייחסות בחמלה ובכבוד לאחרים ויישום חשיבה ביקורתית הן על פעולותיו של האדם עצמו והן על פעולות של אחרים. כשירות לקיחת אחריות מתבססת גם על מודעות עצמית, רגולציה עצמית וחשיבה רפלקטיבית. חשוב גם לבנות אמון כבסיס ללקיחת אחריות. תלמידים המקבלים אמון מעמיתים, ממורים ומהורים נוטים יותר לקחת אחריות על מעשיהם.