שימוש חוזר ברכיבים קיימים הינו אסטרטגיה ידועה בתהליכי חדשנות. אסטרטגיה זו מאפשרת לחסוך במשאבים ובזמן פיתוח. היבט חשוב לא פחות היא קיימות – שימוש חוזר ברכיבים הוא אסטרטגיה מקיימת שחוסכת בעלויות סביבתיות.

אחד ממשפטי ההשראה של חברת החדשנות  SIT בדף הבית שלהם הוא:

 Outside the Box – Out

Inside the Box – In

המחשבה שחשיבה ״בתוך הקופסא״, כלומר בתוך מערכת שלא אילוצים, מניבה פתרונות יצירתיים יותר מאשר חשיבה ״מחוץ לקופסא״ כלומר כזו שמשוחררת מאילוצים. במובן זה, שימוש חוזר ברכיבים, לטענתם ולטענת אנשי חדשנות רבים אחרים, הינו אסטרטגיה יעילה למציאת פתרונות טובים.

עקב הצורך בפיתוח מהיר מאוד של פתרונות, והעברה מהירה אף יותר של פתרונות אלה אל המשתמשים, עלתה החשיבות של שימוש ברכיבים קיימים. להלן מספר דוגמאות:

1. פיתוח מכונות הנשמה על בסיס רכיבים שהיו זמינים בצבא
2. פיתוח תכונות ללמידה ולעבודה מרחוק בהסתמך על פלטפורמות קיימות ונפוצות יחסית (ובמיוחד זום)

לגישת השימוש החוזר ברכיבים קיימים היו גם היבטים שליליים, להערכת כותבי דוח זה. אחת הדוגמאות היא הניסיון להשתמש בפרדיגמות ותיקות הקשורות לבחינות ולקוחות מעולם הלמידה פנים אל פנים, ולהפעיל אותן גם בלמידה מרחוק. הדבר הביא לפתרונות כמעט קומיים – למשל יישום חדש שנועד למנוע העתקה בבחינות וחייב סטודנטים להפעיל שתי מצלמות (במחשב ובנייד) למעקב אחר מעשיהם בזמן הבחינה. במקרים מסוג זה, הקורונה יכולה הייתה ליצור הזדמנויות להיפרד משיטות ישנות במקום לנסות לשלב אותן באופן מלאכותי בעולם הלמידה מרחוק.

להשתמש בשיטות חשיבה יצירתית שיטתית המעודדות שימוש חוזר. לדוגמא:

• אחד מעקרונות שיטת  SCAMPER  הוא  P-Put to other use .
• שיטת SIT הכוללת את ההתבוננות השיטתית בכל המרכיבים הקיימים של המערכת, לצורך איתור רכיבים שיכולים להוות בסיס לפתרון יצירתי חדש.

לפני פיתוח פתרונות חדשים או החלטה על השקעה ברכיבים חדשים, לשאול באופן מובנה: האם יש מרכיב קיים במערכת שאפשר להשתמש בו.

מוסדות חינוך שהשתתפו בפרוייקט ״מנועי חדשנות״ בשנת תשפ״א, הציעו את הפארקטיקות האלה:

"לכל אחד יש הזדמנות להמציא את עצמו מחדש". יצירה והתחדשות בתוך הרשת, לבחון את אותן נקודות מחדש. ההזדמנות ל"העתיק" את המוכר והידוע למרחב שיח אחר, להשתמש במשאב הקיים בתצורות שונות. בסגנון קלפים פרועים לפתרונות קיימים.

אנחנו מנסות לעשות שימוש חוזר בממדים שונים: 

שימוש חוזר ביכולות הצוות:  אנחנו מנסות לעשות שימוש חוזר ביכולות הצוות בבית הספר, וזה בא לידי ביטוי בקיום הצוותים הקטנים שעובדים לפי צורכי בית הספר העולים. למשל, צוות המנהיגות, צוות הצל"ח, צוות בית ספר ירוק, צוות האקתון… 

שימוש חוזר בתפקוד ההורים וגורמי חוץ: אנחנו עובדים כדי לשנות את תפיסת ההורים כדי לערב ולגייס אותם כשותפים בבית הספר לפי הצרכים העולים.

 שימוש חוזר בפינות שונות בבית הספר: למשל בכיתת M21  הקמנו מועדון. אנחנו עושות שימוש חוזר בפינות של בית הספר לפי הצרכים שלנו בצורה יצירתית (פינות קריאה, פינות אוכל בריא).

לנצל משאבים קיימים ולשנות את הייעוד שלהם: שימוש במשחקי קופסה ואביזרים שונים הקיימים בביה"ס, לקידום וייעול נושא התנועה בשיעורים ולאורח הלמידה של התלמידים כלומדים עצמאיים. פיתוח משחקים  בתנועה ע"י התלמידים.

בית הספר עוסק תמיד בחתירה למצוינות אקדמית וחברתית. לאחרונה, צוות החדשנות הבית ספרי עוסק בפיתוח תוכניות לקידום מצוינות אישית-מנטלית, המתמקדת בכישורים הטרנספורמטיביים הדרושים להצלחה במאה ה-21. בשלב זה החלטנו על "שימוש חוזר" בשעות המערכת המוקדשות ל"השכלה כללית" בכיתות י' ולפתח תוכניות השראה והעשרה לקידום כישורים אלה באותן השעות. במקביל, חדר שבעבר תוכנן למשימה מסוימת, עובר הסבה לטובת חדר מייקרים. חדר המייקרים מורכב ברובו ממכשירי פיתוח שכבר קיימים בבית הספר ופרוסים במרחבים שונים. לצד רכישה של מכשירים בודדים חדשים, עיקר הקמת המרכז מבוססת על שימוש במה שכבר נמצא בבית הספר והגדרתו מחדש כמרחב פיתוח לחדשנות.

אודות ההתנסות

תרגיל שמעודד תהליך של פתרון בעיות תוך חשיבה על מה שכבר יש לנו, אך אפשר להשתמש בו אחרת.

מתי להשתמש?

מתאים לסדנה בחדר המורים, לסדנה עם הורים או לשיעור עם תלמידים, כהכנה לכניסה לתהליך של התחדשות בית ספרית – פדגוגית או ארגונית. יכול לעודד חשיבה יצירתית וגם להפחית התנגדויות (לא כל תהליך התחדשות מחייב "להמציא את הגלגל" מחדש).

הכנות

• לפעילות פיזית: הכינו מראש פוסטיטים בצבעים שונים.
• לפעילות מקוונת: הכינו מראש לוח שיתופי שניתן לכתוב בו "פתקים" (Lino-it , Padlet וכד'). 

שלבי ההתנסות

• בחרו בעיה רלוונטית למשתתפים או אתגר שאתם מתמודדים איתו בביה"ס.
• בקשו לכתוב הצעות על פתקים: איך אפשר לפתור את הבעיה או להתמודד עם האתגר, תוך שימוש במשאבים קיימים שיש לנו, שנוכל לעשות בהם שימוש חוזר אבל אחר…
• קיימו דיון לאור התוצאות: באילו משאבים קיימים אפשר להשתמש? אילו מבין הפתרונות שהוצעו קלים ליישום וניתן להוציא אותם לפועל כבר מחר? אילו פתרונות דורשים היערכות רבה יותר ואיך נוכל לקדם אותם? מה למדנו מההתנסות?

דוגמה: איך מקדמים הרבה יוזמות חברתיות כשיש רק שעתיים בשבוע?

הבעיה: סגנית המנהלת קיבלה שעתיים שבועיות לקידום יוזמות חברתיות בביה"ס. היו לה המון רעיונות והיה לה ברור שלא ניתן לקדם אותם בשעתיים בלבד. באילו משאבים קיימים היא יכולה להשתמש כדי להגדיל את יכולת ההשפעה שלה ולקדם יותר יוזמות חברתיות בביה"ס?

• העלו רעיונות לפתרונות בלוח הפדלט. ראו למשל כאן רעיונות שהעלו המשתתפים באירוע החשיפה של הפארק!
• עיבוד – קיימו דיון לאור התוצאות: באילו משאבים קיימים הצעתם לסגנית להשתמש? אילו מבין הפתרונות שהוצעו קלים ליישום? אילו פתרונות דורשים היערכות רבה יותר? מה למדתם מההתנסות?
• המקרה שבדוגמה הוא בעיה אמיתית שהייתה לסגנית מנהל בבית ספר על-יסודי בלונדון. אחרי מחשבה מעמיקה, היא הבינה שהמשאב המבוזבז ביותר בבית הספר שלה הוא —- התלמידים! (תעצרו רגע ותחשבו על זה שוב: המשאב הכי מבוזבז בביה"ס הוא התלמידים!) – קולם לא נשמע מספיק ואין להם מספיק הזדמנויות להוביל יוזמות חברתיות בעצמם. היא הבינה שאם תשתמש אחרת במשאב הקיים של שעתיים שבועיות ותחבר אותו עם המשאב המבוזבז (התלמידים), תוכל להכפיל את ההשפעה שלה בעשרות מונים. רוצים לדעת מה היא עשתה? צפו בהקלטת מפגש החשיפה של הפארק (12 דק), ואולי תגלו שגם אתם יכולים ליישם בבית הספר שלכם את הפתרון הגאוני שלה.