Reuse הינו שימוש במרכיבים קיימים המשמשים בדרך כלל למטרה אחרת, כדי ליצור פתרון חדש. יש בעיה? אתגר חדש או מתמשך? עקרון ה Reuse מציע, כצעד ראשון, להתבונן מסביב במה שכבר קיים במערכת ולנסות לנצלו בדרכים יצירתיות כדי למצוא מענה. עקרון זה מחליף, ובמקרים אחרים משליפ את הנוהג המקובל של רכישה של רכיבים חדשים כדי להתמודד עם בעיות ולפתח מענים חדשים.
עקרון ה-Reuse הינו אחד מעשרת עקרונות ״החדשנות החדשה״ – גישה המציעה דרך רעננה ״לעשות״ חדשנות, בהשראת השינויים בתהליכי היזמות והחדשנות שהעולם חווה בתקופת הקורונה.
רקע על Reuse
שימוש חוזר ברכיבים קיימים הינו אסטרטגיה ידועה בתהליכי חדשנות. אסטרטגיה זו מאפשרת לחסוך במשאבים ובזמן פיתוח. היבט חשוב לא פחות היא קיימות – שימוש חוזר ברכיבים הוא אסטרטגיה מקיימת שחוסכת בעלויות סביבתיות.
אחד ממשפטי ההשראה של חברת החדשנות SIT בדף הבית שלהם הוא:
Outside the Box – Out
Inside the Box – In
המחשבה שחשיבה ״בתוך הקופסא״, כלומר בתוך מערכת שלא אילוצים, מניבה פתרונות יצירתיים יותר מאשר חשיבה ״מחוץ לקופסא״ כלומר כזו שמשוחררת מאילוצים. במובן זה, שימוש חוזר ברכיבים, לטענתם ולטענת אנשי חדשנות רבים אחרים, הינו אסטרטגיה יעילה למציאת פתרונות טובים.
עקב הצורך בפיתוח מהיר מאוד של פתרונות, והעברה מהירה אף יותר של פתרונות אלה אל המשתמשים, עלתה החשיבות של שימוש ברכיבים קיימים. להלן מספר דוגמאות:
- פיתוח מכונות הנשמה על בסיס רכיבים שהיו זמינים בצבא
- פיתוח תכונות ללמידה ולעבודה מרחוק בהסתמך על פלטפורמות קיימות ונפוצות יחסית (ובמיוחד זום)
לגישת השימוש החוזר ברכיבים קיימים היו גם היבטים שליליים, להערכת כותבי דוח זה. אחת הדוגמאות היא הניסיון להשתמש בפרדיגמות ותיקות הקשורות לבחינות ולקוחות מעולם הלמידה פנים אל פנים, ולהפעיל אותן גם בלמידה מרחוק. הדבר הביא לפתרונות כמעט קומיים – למשל יישום חדש שנועד למנוע העתקה בבחינות וחייב סטודנטים להפעיל שתי מצלמות (במחשב ובנייד) למעקב אחר מעשיהם בזמן הבחינה. במקרים מסוג זה, הקורונה יכולה הייתה ליצור הזדמנויות להיפרד משיטות ישנות במקום לנסות לשלב אותן באופן מלאכותי בעולם הלמידה מרחוק.
להשתמש בשיטות חשיבה יצירתית שיטתית המעודדות שימוש חוזר. לדוגמא:
- אחד מעקרונות שיטת SCAMPER הוא P-Put to other use .
- שיטת SIT הכוללת את ההתבוננות השיטתית בכל המרכיבים הקיימים של המערכת, לצורך איתור רכיבים שיכולים להוות בסיס לפתרון יצירתי חדש.
לפני פיתוח פתרונות חדשים או החלטה על השקעה ברכיבים חדשים, לשאול באופן מובנה: האם יש מרכיב קיים במערכת שאפשר להשתמש בו.
מוסדות חינוך שהשתתפו בפרוייקט ״מנועי חדשנות״ בשנת תשפ״א, הציעו את הפארקטיקות האלה:
"לכל אחד יש הזדמנות להמציא את עצמו מחדש". יצירה והתחדשות בתוך הרשת, לבחון את אותן נקודות מחדש. ההזדמנות ל"העתיק" את המוכר והידוע למרחב שיח אחר, להשתמש במשאב הקיים בתצורות שונות. בסגנון קלפים פרועים לפתרונות קיימים.
אנחנו מנסות לעשות שימוש חוזר בממדים שונים:
שימוש חוזר ביכולות הצוות: אנחנו מנסות לעשות שימוש חוזר ביכולות הצוות בבית הספר, וזה בא לידי ביטוי בקיום הצוותים הקטנים שעובדים לפי צורכי בית הספר העולים. למשל, צוות המנהיגות, צוות הצל"ח, צוות בית ספר ירוק, צוות האקתון…
שימוש חוזר בתפקוד ההורים וגורמי חוץ: אנחנו עובדים כדי לשנות את תפיסת ההורים כדי לערב ולגייס אותם כשותפים בבית הספר לפי הצרכים העולים.
שימוש חוזר בפינות שונות בבית הספר: למשל בכיתת M21 הקמנו מועדון. אנחנו עושות שימוש חוזר בפינות של בית הספר לפי הצרכים שלנו בצורה יצירתית (פינות קריאה, פינות אוכל בריא).
לנצל משאבים קיימים ולשנות את הייעוד שלהם: שימוש במשחקי קופסה ואביזרים שונים הקיימים בביה"ס, לקידום וייעול נושא התנועה בשיעורים ולאורח הלמידה של התלמידים כלומדים עצמאיים. פיתוח משחקים בתנועה ע"י התלמידים.
בית הספר עוסק תמיד בחתירה למצוינות אקדמית וחברתית. לאחרונה, צוות החדשנות הבית ספרי עוסק בפיתוח תוכניות לקידום מצוינות אישית-מנטלית, המתמקדת בכישורים הטרנספורמטיביים הדרושים להצלחה במאה ה-21. בשלב זה החלטנו על "שימוש חוזר" בשעות המערכת המוקדשות ל"השכלה כללית" בכיתות י' ולפתח תוכניות השראה והעשרה לקידום כישורים אלה באותן השעות. במקביל, חדר שבעבר תוכנן למשימה מסוימת, עובר הסבה לטובת חדר מייקרים. חדר המייקרים מורכב ברובו ממכשירי פיתוח שכבר קיימים בבית הספר ופרוסים במרחבים שונים. לצד רכישה של מכשירים בודדים חדשים, עיקר הקמת המרכז מבוססת על שימוש במה שכבר נמצא בבית הספר והגדרתו מחדש כמרחב פיתוח לחדשנות.
שאלות המחקר
מתי פעולת השימוש החוזר במשאבים קיימים מקדמת מציאת פתרונות יצירתיים ואיכותיים לאתגרים ולצרכים פדגוגיים?
באילו מקרים פעולה בתוך הקופסא של המוסד החינוכי חוסמת חדשנות והתקדמות, ועדיף ״לצאת מהקופסא״, אולי אפילו לשכוח מה שכבר יודעים, לנטוש דברים קיימים, ולהמציא פתרונות המבוססים על מרכיבים חדשים?
כלכלה מעגלית | Circular Economy
אחת הגישות המרכזיות להתמודדות עם משבר האקלים היא כלכלה מעגלית, ובמילים אחרות – שימוש חוזר (Reuse) במשאבים.
כלכלה מעגלית היא גישה כלכלית החותרת למניעת בזבוז, על ידי ניצול מרבי של חומרי גלם או אנרגיה.
כלכלה מעגלית תוכננה כאלטרנטיבה למודל הליניארי של "לקחת, להשתמש/לצרוך, לזרוק", ורואה בו מודל בזבזני, המתבסס על שימוש בכמויות גדולות של חומרים, תוך התעלמות מזמינותם (העתידית) ומההשפעות של צריכתם והשלכתם. ההנחה בבסיס הכלכלה המעגלית היא שעקב סופיות המשאבים בכדור הארץ, המודל הליניארי אינו בר קיימא. לכן מציעה הכלכלה המעגלית שינוי בשרשרת האספקה כך שכל משאב ינוצל בכמות המרבית של פעמים לפני שיסיים את תפקידו בכלכלה. מודל זה מאופיין במיצוי ובשימוש חוזר מרבי במשאבים מרמת המוצר, דרך מרכיביו, ועד חומרי הגלם מהם הוא מיוצר.
הכלכלה המעגלית שואפת להציג חלופה כלכלית אטרקטיבית וישימה, ובתחילת המאה ה-21 החלה לקבל התייחסות בחזונם הכלכלי של מקבלי החלטות במגזר הציבורי והעסקי. הטמעת המודל נוגעת בכל שחקן במערכת הכלכלית – כל ארגון, חברה, צרכן או עירייה – המודל רואה בכולם בעלי תפקיד והשפעה. בסוף שנת 2019 הכריז האיחוד האירופי שבמהלך שנת 2020 יציג תוכנית להתחלת מודלים הוליסטים של כלכלה מעגלית בשטח האיחוד.
מקור: ויקיפדיה
פתרונות מעניינים בתחום זה ניתן ליצור בשיתוף פעולה בין בעלי העניין השונים (״חדשנות פתוחה״).
מאמר מעניין של הפורום הכלכלי העולמי מציג את הנושא: Here’s what's needed to build a circular economy
אחד הפעולות המעניינות שהמאמר מתאר הוא חממה לכלכלה מעגלית. ראו בסרטון מה קרה בדמו-דיי (כשתי דקות:
לפני שנתחיל: 100 פיצוחים שישנו את העולם
התנסויות בעקרון Reuse
אודות ההתנסות
תרגיל שמעודד תהליך של פתרון בעיות תוך חשיבה על מה שכבר יש לנו, אך אפשר להשתמש בו אחרת.
מתי להשתמש?
מתאים לסדנה בחדר המורים, לסדנה עם הורים או לשיעור עם תלמידים, כהכנה לכניסה לתהליך של התחדשות בית ספרית – פדגוגית או ארגונית. יכול לעודד חשיבה יצירתית וגם להפחית התנגדויות (לא כל תהליך התחדשות מחייב "להמציא את הגלגל" מחדש).
הכנות
- לפעילות פיזית: הכינו מראש פוסטיטים בצבעים שונים.
- לפעילות מקוונת: הכינו מראש לוח שיתופי שניתן לכתוב בו "פתקים" (Lino-it , Padlet וכד').
שלבי ההתנסות
- בחרו בעיה רלוונטית למשתתפים או אתגר שאתם מתמודדים איתו בביה"ס.
- בקשו לכתוב הצעות על פתקים: איך אפשר לפתור את הבעיה או להתמודד עם האתגר, תוך שימוש במשאבים קיימים שיש לנו, שנוכל לעשות בהם שימוש חוזר אבל אחר…
- קיימו דיון לאור התוצאות: באילו משאבים קיימים אפשר להשתמש? אילו מבין הפתרונות שהוצעו קלים ליישום וניתן להוציא אותם לפועל כבר מחר? אילו פתרונות דורשים היערכות רבה יותר ואיך נוכל לקדם אותם? מה למדנו מההתנסות?
דוגמה: איך מקדמים הרבה יוזמות חברתיות כשיש רק שעתיים בשבוע?
הבעיה: סגנית המנהלת קיבלה שעתיים שבועיות לקידום יוזמות חברתיות בביה"ס. היו לה המון רעיונות והיה לה ברור שלא ניתן לקדם אותם בשעתיים בלבד. באילו משאבים קיימים היא יכולה להשתמש כדי להגדיל את יכולת ההשפעה שלה ולקדם יותר יוזמות חברתיות בביה"ס?
- העלו רעיונות לפתרונות בלוח הפדלט. ראו למשל כאן רעיונות שהעלו המשתתפים באירוע החשיפה של הפארק!
- עיבוד – קיימו דיון לאור התוצאות: באילו משאבים קיימים הצעתם לסגנית להשתמש? אילו מבין הפתרונות שהוצעו קלים ליישום? אילו פתרונות דורשים היערכות רבה יותר? מה למדתם מההתנסות?
- המקרה שבדוגמה הוא בעיה אמיתית שהייתה לסגנית מנהל בבית ספר על-יסודי בלונדון. אחרי מחשבה מעמיקה, היא הבינה שהמשאב המבוזבז ביותר בבית הספר שלה הוא —- התלמידים! (תעצרו רגע ותחשבו על זה שוב: המשאב הכי מבוזבז בביה"ס הוא התלמידים!) – קולם לא נשמע מספיק ואין להם מספיק הזדמנויות להוביל יוזמות חברתיות בעצמם. היא הבינה שאם תשתמש אחרת במשאב הקיים של שעתיים שבועיות ותחבר אותו עם המשאב המבוזבז (התלמידים), תוכל להכפיל את ההשפעה שלה בעשרות מונים. רוצים לדעת מה היא עשתה? צפו בהקלטת מפגש החשיפה של הפארק (12 דק), ואולי תגלו שגם אתם יכולים ליישם בבית הספר שלכם את הפתרון הגאוני שלה.
הקלטת חדר ההתנסות במפגש החשיפה של פארק אקסטרים
המנחה: ד״ר ענת שפירא
המשוב שלכם ישדרג את המחקר!
המשוב המעמיק שלכם יסייע לנו לשדרג את המחקר על עקרון ההטיה לסיכון: מחשבות על העיקרון, משוב על ההתנסות, דוגמאות כיצד אתם אולי כבר מיישמים את העיקרון הזה במוסד החינוכי, הצעות – הכול יתקבל בברכה.