הכוח העצום של תאגידי הענק מופעל לא רק כלפי ממשלות וגופים ממשלתיים, אלא גם כלפי הציבור. לתאגידים בין-לאומיים יש מיליארדי משתמשים ברחבי העולם. כל אחד ואחד מהלקוחות קשור עם אותו תאגיד בהסכמי שירות עם תנאים רבים. התנאים האלה משפיעים באופן עמוק על הפרטיות שלנו, על הזכות לפרטיות ועל השאלה כיצד טיב ההסכמה שאנו נותנים לתאגידים הללו, משפיע על יכולתם לעשות שימושים שונים במידע הפרטי שהם מחזיקים על אודותינו, על יכולתם לאגור אותו, לעבד אותו, לבנות פרופילים שלנו ולהשתמש בהם כדי להעצים את השפעתם עלינו ועל חיינו.
ידע זה כוח, על אחת כמה וכמה ידע על צרכנים, ואין זה משנה מהו המוצר שהם צורכים. כבר בתחילת דרכן, ענקיות טכנולוגיה דוגמת גוגל ואמזון הבינו זאת, ובנו על בסיס תובנה זו את המודל העסקי שלהן. עם זאת, בשנים האחרונות משהו בכל זאת השתנה, ושינוי זה אף התעצם במהלך השנה האחרונה. הבית הלבן הצהיר שבכוונתו להיאבק בכוח איסוף המידע הגובר של חברות "FAANG" ודומותיה. המודל העסקי של רבות מהפלטפורמות הגדולות נשען על צבירה של כמויות יוצאות דופן של מידע אישי רגיש ונתונים נוספים של המשתמשים. במסגרת מדיניותו החדשה לקידום התחרות במשק האמריקאי, הוציא הנשיא ביידן שורה של הנחיות לנציבות הסחר הפדרלית, FTC, שתכליתן לקבוע רגולציה חדשה ומחמירה בנושא מעקב ואיסוף נתונים. לשם כך יוטל פיקוח נוקשה יותר על שימוש של ענקיות הטכנולוגיה בנתונים הפרטיים של המשתמשים, תוגבר ההקפדה על ניטרליות הרשת,[394] ספקיות אינטרנט יחויבו בהצגת "תווית סימון תזונתי לאינטרנט" (פירוט של מרכיבי השירות והתשלום עבור האינטרנט) ועוד שורה של הגבלות.[395] כחלק מהמאבק של הודו בענקיות האינטרנט, הוחלט על תקנות שייאלצו את ענקיות האינטרנט לספק לדורשים את המקור הראשוני של המידע במערכת שלהן. הכללים החדשים, שנקראים The Intermediary Guidelines and Digital Media Ethics Code, הוכרזו על ידי משרד האלקטרוניקה והמדע הטכנולוגי בהודו, ולמעשה יובילו לאובדן ההגנה המשפטית של ענקיות האינטרנט מפני תביעות או העמדה לדין פלילי אם לא יעמדו בכללים החדשים.[396] בתחילת 2021 חוקקה בריטניה את "חוק הנזקים המקוונים", המטיל קנסות על חברות שאינן נוקטות באמצעים קונקרטיים כדי למנוע התפשטות של תכנים לא חוקיים או מזיקים. כך, לראשונה, יוכל הרגולטור לפעול למניעת הפצת מידע מטעה או לא חוקי ברשתות החברתיות[397].
כפי שסין כבר מציעה, הטכנולוגיות החדשות מעניקות למדינה סמכויות שרודני העבר רק יכלו לחלום עליהן. האקו-סיסטם של חברות האינטרנט בסין נשלט על ידי קומץ חברות ענק, ביניהן עליבאבא, טנסנט, באידו ו־JD.com. קבוצה זו מחזיקה ברשת הסינית שדרכה היא שולטת בכל ביטוי מביטויי הכלכלה הדיגיטלית במדינה, החל באפליקציות תשלומים ומסרים, דרך שירותי נסיעות ומיקרו הלוואות ועד טלא־רפואה, ביטוחים ומסחר מקוון. רק לעליבאבא לבדה יש 881 מיליון משתמשים פעילים, יותר ממחצית האוכלוסייה הסינית. מצב זה יצר תרעומת ציבורית ועסקית גדולה, ולכן המפלגה הקומוניסטית בסין מנסחת לראשונה תקנות הגבלים עסקיים עבור חברות הטכנולוגיה. המהלכים מחדדים את הצורך לווסת את פעילות ענקיות הטכנולוגיה בהקדם. בבייג’ינג צופים במחוקקים האמריקאים מאבדים שליטה על הענקיות אצלם וממהרים להבטיח שהחברות המקומיות יפעלו תמיד לפי הכללים והתקנות, ובעיקר ישרתו את האסטרטגיה של המפלגה הקומוניסטית.
הוויכוח הגדול של המאה ה-20 נסב על השאלה באיזו מידה החיים הקולקטיביים שלנו צריכים להיות נשלטים על ידי השוק. הוויכוח הגדול של המאה ה-21 הוא באיזו מידה צריכים חיינו להיות מכוונים ונשלטים על ידי מערכות דיגיטליות אשר נשלטות על ידי תאגידים[398].
[394] נייטרליות הרשת – איסור העדפה או מניעה מספקי שירותים מקוונים גישה ללקוחות.