כאשר פרץ הגל הראשון של מגפת הקורונה, התקשו צוותי החינוך לעבור ממודל של הוראה בכיתה למודל דיגיטלי. אמנם המעבר ללמידה ועבודה דרך הרשת היה מהיר, אך רק עתה, לאחר עוד כמה גלי תחלואה, יש די זמן לקיום חשיבה מחודשת ולהיערכות לעתיד בניסיון לענות על שאלת המפתח – כיצד צריכה להיראות למידה הוליסטית בשנה הבאה?
מורים וצוותים חינוכיים הבינו מהר מאוד שלמידה מקוונת הנעשית באופן קבוע גורמת לרבים מהלומדים להתנתק מהחברה ומתהליך הלמידה. ברור שמעבר מוחלט ללמידה וירטואלית אינו הפתרון האידיאלי, אך ייתכן שהתשובה טמונה בשילוב מיטבי של העולם הווירטואלי, הדיגיטלי בעולם הפיזי תוך שימוש בחוזקות של כל היבט. התערובת האופטימלית חייבת להיות מבוססת על ידי למידה בהקשר ובזרימה, ולתמוך בדרישה המוגברת של הלומדים לזכות בערך מוסף מהלמידה לצד אינטראקציה חברתית. הוראה מרחוק עשויה להיות יעילה, בתנאי שהיא תואמת את הנגישות של לומדים ומורים למכשירים ולאינטרנט ואת האוריינות הדיגיטלית שלהם. היא יכולה להתקיים בפורמטים סינכרוניים וא-סינכרוניים ומחוץ לכותלי בית הספר.
שילוב הדיגיטל בלמידה יכול לשמש תשתית ללמידה מבוססת נתונים ולהוביל ללמידה מותאמת אישית, תוך העלאת המוטיבציה ללמידה והעצמת הלומד. יישומים טכנולוגיים פשוטים יכולים לתמוך ב הערכת לומד רציפה[423] בעת פיתוח תהליכי הוראה והערכה סינכרוניים וא-סינכרוניים הערוכים למתן משוב מיידי או הערכה אסינכרונית מוגדרת זמן. טכנולוגיות נתוני עתק (Big Data) ובינה מלאכותית מאפשרות ניטור שוטף של נתוני תהליך הלמידה כבסיס להערכת הלמידה וקבלת החלטות לגבי אופן הלמידה ומייצרות יכולות הערכה חדשות מבוססות נתונים. יישום משולב של הערכה מעצבת, המתבססת על ניתוח נתוני הלמידה, יאפשר למורה לעקוב ביעילות אחר התקדמות הלומד, לזהות פערי ידע וחסמים, לספק משוב ממוקד ואפקטיבי וליישם פעולות ותהליכי התערבות נדרשים.[424]
שימוש במציאות מועשרת הופך נפוץ יותר ויותר. כאשר לא כל הלומדים יכולים להימצא פיזית באותו חלל באותו הזמן, ניתן להשתמש במציאות רבודה (AR) ובמציאות מדומה (VR), ולספק להם חוויות משותפות מרגשות ובלתי נשכחות. יישומי מציאות רבודה עושים שימוש במידע הלקוח מהסביבה ומהאובייקטים סביב, בעוד שמציאות מדומה מספקת סביבה תלת-ממדית שהלומדים יכולים לתקשר עימה. מציאות מועשרת מרחיבה את מגוון האפשרויות בעולם החינוך, מספקת חוויות דינאמיות חדשות ויוצרת הזדמנויות שאינן זמינות בכיתה, כגון חקר מקומות שקשה, מסוכן או בלתי אפשרי ללומ לבקר בהם, למשל פני השטח של מאדים או פנים הר געש. באמצעות מציאות מועשרת לומדים יכולים ליצור אינטראקציה ולעבוד בשיתוף פעולה, לתמרן אובייקטים וירטואליים ולסייר יחד במסגרות שונות. דרכים אלו יכולות לתמוך בהבנת מושגים, בתרגול מיומנויות ובביצוע משימות. מציאות מועשרת משמשת כיום בהקשרים רבים (ראו הרחבה בפרק מגמות טכנולוגיות), במסגרות קליניות ורפואיות, בהכשרות בטיחות ואף בהכשרת מורים דרך סימולציות כיתתיות. שימוש בקנה מידה קטן במציאות מועשרת נמצא בהישג יד לכל לומד שיש בידו גישה לטלפון נייד התומך בטכנולוגיה זו וחיבור אינטרנט תקין[425].
[423] סט מגמות חיוביות שהנצו לאור הקורונה, פדרציית גופי המו"פ החינוכי בישראל, מערך המו"פ, משה"ח.
[425] INNOVATING PEDAGOGY 2021, institute of Educational Technology, The Open University