ניידות ההון האנושי ירדה באופן חסר תקדים בשנת 2020, כאשר מדינות סגרו גבולות כדי לרסן את התפשטות הנגיף. היקף הנסיעות הבין-לאומיות ירד לרמה שבה היה לפני שני עשורים, בעוד שלזרימת מסחר, הון ומידע היו תפקידים חיוביים.
מספר האנשים שנסעו למדינות זרות צנח ב 74% בשנת 2020, והצפי הוא שנסיעות בין-לאומיות אינן צפויות לחזור לרמת הטרום-מגפה לפני 2023. שיעור נסיעות העסקים עמד על 13% מהנסיעות הבין-לאומיות לפני המגפה, אך לנסיעות שיצאו לפועל היה משקל רב בכל הנוגע בהקלה על סחר, השקעות וניהול תאגידים גלובליים. חוסר היכולת להגיע לפגישות חברה פנימיות ולהשתתף בכנסים ובתערוכות, עלול בטווח הבינוני להשפיע על תפקודי הצוותים במה שקשור ללמידה ולחדשנות, בייחוד מאחר שצוותים גלובליים חשופים יותר מצוותים מקומיים לאי-הבנות ולמשברי אמון, ובעיקר לאחר תקופות ארוכות ללא קשר אישי.
השורה התחתונה בעסקים היא שהמגפה לא הפילה את הגלובליזציה. ניהול גלובליזציה תאגידית מעולם לא היה עניין קל, אך אם הזדמנויות בין-לאומיות ואיומים תחרותיים היו חשובים לחברה לפני המגפה, הם בוודאי ימשיכו להיות חשובים לה גם בהמשך. ומכיוון שמדינות שמתחברות יותר לזרימות גלובליות נוטות לצמוח מהר יותר, נראה שהעולם זקוק ליותר גלובליזציה ולא להפחתתה כדי להאיץ את ההתאוששות מהמגפה. עוד בתקופת טרום-הקורונה, היו כאלה שטענו כי העולם נמצא במעבר מגלובליזציה לאזוריות, וכי הכלכלה העולמית מתפרקת לגושים יריבים, אך טענה זו אינה זוכה לתהודה משמעותית בתקופת הקורונה ויש החולקים עליה לאור הפעילויות של המעצמות היריבות. הניתוק בין ארה"ב לסין אמנם התרחב במעט מאז פרוץ מלחמת הסחר בשנת 2018, אך כלכלותיהן נותרו שזורות מאוד זו בזו. חלקה של סין במסחר בארה"ב עלה במהלך המגפה, וחברות רב-לאומיות אמריקאיות כמו וולמארט, טסלה, דיסני וסטארבקס ממשיכות להשקיע בסין. נוסף על כך, במהלך השנה האחרונה ממשלות רבות נקטו צעדים משמעותיים ליצירת שותפויות שיקלו עליהן לפתוח שווקים מחוץ לגבולותיהן. כך השותפות הכלכלית האזורית המקיפה RCEP),[130]) שנחתמה בנובמבר 2020 בהשפעת משבר הקורונה – הסכם סחר חופשי שנחתם בין 15 מדינות במזרח אסיה ובאוקיאניה, שנועד לתרום לצמיחה הכלכלית באזור באמצעות הרחבת המסחר וההשקעות בתחומו. הסכם זה, שהוא הנרחב מסוגו בעולם, מקיף כ-30% מהיקף הכלכלה העולמית. כמוהו גם הסכם ארה"ב-מקסיקו-קנדה[131] (USMCA) נכנס לתוקף ביולי 2020 והחליף את הסכם הסחר החופשי בצפון אמריקה [132].(NAFTA) וכך גם המסחר במסגרת הסכם הסחר החופשי הקונטיננטלי באפריקה (AfCFTA),[133] שהחל ב-1 בינואר 2021. מהלכים אלה נתמכים על ידי נתוני דעת הקהל, מאחר שרוב תושבי מדינות העולם מעוניינים במידה רבה יותר של שיתוף פעולה בין-לאומי, וסקרים בארה"ב מצביעים על תמיכה נלהבת בגלובליזציה בכלל ובהגירה בפרט.