התעצמות הסחר העולמי עלתה על התחזיות המוקדמות האופטימיות ביותר. הסחר בסחורות אמנם ירד משמעותית במרץ ובאפריל 2020, אבל חזר לצמוח שוב ביוני, ועד נובמבר 2020 שב אל הרמה של קדם הקורונה. למרות השיבושים, הסחר התגלה כחבל הצלה עבור כלכלות ומערכות בריאות. המסחר במוצרי רפואה (לאור המגפה) ואלקטרוניקה (בשל העבודה מהבית) זינק, בעיקר משום שההרחקה החברתית העבירה את ההוצאות משירותים מקומיים (למשל מסעדות) לסחורות מיובאות.
המגפה ועימה המעבר לקנייה ולאספקה מקוונת, הדגישו בפני רשתות האספקה העולמיות את העובדה שריכוז הייצור בבית לעתים קרובות מייקר עלויות מבלי להגביר את החוסן, בעוד פיזור בין יעדי ייצור מקומיים ובין זרים יעילים, לצד השקעות בטכנולוגיה ובמלאי, הוא על פי רוב הגיוני יותר. ואכן, סקרים מראים כי יותר ויותר חברות מאמצות אסטרטגיות אלה. הן נדרשות לכך כיוון שלצד הביזור הן נדרשות להעצים את חוסנן, והן חותרות לכך באמצעות שיתופי פעולה, השתלבות באסטרטגיות רחבות יותר של שרשרות האספקה, ערנות לשינויים בביקוש ובעלויות הייצור ברחבי המדינות, התייחסות למתיחות גיאופוליטית וכמובן באמצעות קידום אוטומציה וטכנולוגיות אחרות.