הזרימה החופשית של סחורות ועבודה ויכולתם של הצרכנים ללכת לחנויות ולמסעדות הוגבלה ולעיתים אף נחסמה בתקופת מגפת הקורונה, אך לצד התסכול יצרו אילוצים אלו גם קפיצת חדשנות, ותעשיות המזון והחקלאות שינו לגמרי את פניהן באמצעות הטכנולוגיה.
מסחר אלקטרוני הולך וגדל בתחום המזון – צרכנים נאלצו לפנות לקניות מקוונות על מנת למלא את צורכיהם היומיומיים. אפליקציות משלוחים לארוחות מקוונות, מסעדות מקוונות ומטבחים בענן הם יוזמות שהושקע בהן מימון רב במהלך השנה. סקרים רבים מצביעים על כך שצרכנים רבים עתידים להמשיך לרכוש מזון באופן מקוון לאור הנוחות הנלווית ושיפור השירות והאפשרויות בתחום, כמו גם הגעה ישירות אל החקלאי וזמינות למוצרים טריים מהשדה.
אוטומציה, רובוטיקה וטכנולוגיה 'ללא מגע' – ההקפדה על היגיינה שהתחזקה מאז המגפה, גרם לחקלאים להיפתח לטכנולוגיות כמו חיישנים, רחפנים ורובוטים, שהחליפו ידיים עובדות נוכח הפגיעה בהגירה במדינות מסוימות. אוטומציה וטכנולוגיות 'חסרות מגע' חיזקו גם את קצה שרשרת הערך של הצרכן, החל בארוניות אספקת מזון למשלוחים ועגלות מכולת בנהיגה עצמית וכלה בסופרמרקטים בלתי מאוישים, רובוטים כמלצרים רובוטיים וכטבחי גריל.
קידום מיזוגים ומו"פ חקלאי – יותר ויותר חברות בתחום החקלאות מקיימות שיתופי פעולה ומיזוגים כדי להתייעל ולקדם אינטרסים הדדיים. רשת החקלאים העסקית (FBN), אחד משווקי החקלאות המקוונים המובילים בעולם, אף השיקה רשת מו"פ בחווה לביולוגים. הרשת תחבר ישירות בין מפתחי תשומות חקלאיות ביולוגיות ובין חקלאים, וניתן יהיה לתגמל אותם על ביצוע ניסויים בתחומם בקנה מידה מלא ובעולם האמיתי.
מגפת הקורונה היוותה זרז משמעותי להתפתחות מהפכת הפוד-טק.[144] דפוסי צריכת המזון השתנו, אנשים חזרו לבשל בבית או שהגדילו מאוד את משלוחי המזון, דבר שיוצר כר פורה לחברות הזנק המתמחות בטיוב שרשרת האספקה באמצעות בינה מלאכותית ומאגרי ענק של נתונים. למעשה, כל תחום תחליפי המזון למוצרים מהחי צמח בעקבות הקורונה, החל מתחליפי החלבון מן הצומח, המשך בבשר המתורבת וכלה בחרקים. הזרז לתופעה זו היה תחלואה בקורונה בקרב חלק ניכר מעובדי תעשיית הבשר בארה"ב, מה שהביא לסגירת מפעלים ולהקטנה דרסטית באספקה. מנגד, חברות תחליפי הבשר זינקו, הבורסה שיקפה זאת וקרנות הון סיכון הגדילו את ההשקעות בחברות קטנות המתמקדות בגידול בשר במעבדה או בתחליפים מבוססי צמחים. מקור נוסף לחלבונים שזוהה הם חגבים, הנחשבים כמקור החלבון היעיל ביותר בטבע. חרקים אלו הם בעלי הרכב תזונתי מצוין, עשירים באומגה 3, אבץ וחומצה פולית, ללא טעם וריח וכמעט ללא חתימה סביבתית. אין ספק שמדובר במהפכה של ממש, ולא רק במזון. גם בתחום האריזות המגמה היא לעבור לאריזות ירוקות, מתכלות וחכמות, שקופות לגמרי, אך עם חסימה לקרינה אולטרה-סגולה, עמידות לגזים ולנוזלים ובעלות תכונות אנטי-בקטריאליות.
התרבות של יצרני חלבונים צמחיים ובשר מתורבת – למגפת הקורונה הייתה השפעה מתמשכת נוספת על המזון שאנו קונים. יותר מאי פעם אנשים מודעים לקיומם של חלבונים אלטרנטיביים ומתעניינים בהם. מחד גיסא, המגפה הגבירה את החרדות מפני היגיינת המזון, במיוחד בכל הקשור לשירות מזון ואריזות. ומאידך גיסא, גם מקורה הזואונוטי המשוער השפיע על נקודת המבט של הצרכנים לגבי המקום שממנו אנו מקבלים את הבשר, ולגבי אופן גידולו ועיבודו. מחקרים מורים שצרכנים באסיה ובארה"ב מעוניינים להגדיל את המרכיב הצמחי בתזונה שלהם, וקיימת התעניינות רבה בחלבון צמחי כחלופה לבשר ולחלב קונבנציונליים, שמקורם בבעלי חיים. ואכן, יצרני חלבונים צמחיים הרחיבו את טביעת הרגל שלהם באסיה, וקידמו שותפויות מרכזיות באזור כדי למכור מוצרים ברשת הסופרמרקטים של ענקיות סיניות, כמו גם ברשתות המסעדות של KFC, פיצה האט וטאקו-בל בסין. בשר מתורבת זוכה לתשומת לב רבה מתמיד, אף שהנושא אינו חדש, ובשנים האחרונות מתקיים שיח סביב ייצור של בשר מעבדה או בשר מתורבת כפתרון לנזק העצום שתעשיית הבשר גורמת לסביבה, לבריאות ולמוסר של האנושות.[145] בשר מתורבת הוא בעצם מזון העשוי רקמות המורכבות מתאים שנלקחו מבעלי חיים וגודלו במעבדה, בתנאים מלאכותיים, מחוץ לגוף החי. הטעם, כך מבטיחים, זהה לטעם הבשר המוכר. פריצת דרך משמעותית בנושא התחוללה בתחילת חודש דצמבר 2020, כאשר חברת הפוד-טק Eat Just קיבלה אישור רשמי מהרגולטור הסינגפורי לשווק עוף שגודל במעבדה לצרכנים – ובכך הפכה חברה זו לראשונה בעולם שמשווקת בשר מתורבת. המוצר עולה 17 דולר ומכיל 70% בשר מתורבת ו-30% חלבון צמחי.
ההערכה היא שעוד שנתיים עד חמש שנים מהיום בשר מתורבת יימכר לצרכנים בעולם, הדבר תלוי בשלושה גורמים עיקריים: רגולציה – עדיין אין לכך אישורים רגולטוריים בעולם. עלות – ההמבורגר הראשון שיוצר לפני שבע שנים עלה 300 אלף דולר. עכשיו מדובר על כ-100 דולר לסטייק, ונדרשת עוד הפחתה ניכרת בעלויות. והכי חשוב, איך יגיבו הצרכנים? אמנם סקרים מראים שצריכת בשר מתורבת תתקבל בברכה, בעיקר בקרב צעירים, אך עדיין יהיה צורך להוכיח שמדובר במוצר בטוח לאכילה שאינו מהונדס.
יתרונות הבשר המתורבת – ייצור הבשר המתורבת בתנאים סטריליים או על בסיס צמחי מונע מחלות המועברות דרך המזון, כגון שפעת העופות ושפעת החזירים או חיידקי אי קולי, סלמונלה וקומפילובקטר. כמו כן, אין צורך להכניס אנטיביוטיקה לבשר המתורבת, שלא כמו שנוהגים בבעלי חיים המשמשים בתעשיות המזון. הזרקת אנטיביוטיקה לבעלי חיים מעודדת התפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, המהווה סכנה לבריאות הציבור. ההערכות הן שעד שנת 2050 התמותה מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה תהיה גבוהה יותר מהתמותה מסרטן ושעלות הטיפול בבעיה במדינות האיחוד האירופי תעמוד על כ-3 טריליון דולר.
נוסף על כך, הבשר שמגדלים במעבדה הוא סטרילי, וניתן לשלוט באחוזי השומן שבו, מה שלא מתאפשר לגבי בשר פרות. גם זמן הגידול שלו יתקצר משמעותית ולא יהיה נתון למשברי אקלים או למשבי מזון. התהליך של גידול התאים במעבדה צפוי לארוך כשבועיים עד שלושה בלבד, ולחסוך 99%-97% מהקרקעות ולפחות 80% מכמות המים הנדרשים בתעשיית הבשר (תרשים 25). בסיכום, היתרונות הבריאותיים והסביבתיים של גידול וצריכת בשר מתורבת ברורים, גם הטכנולוגיה קיימת ויעילותה מוכחת, אך מסחור התהליך כרוך באתגרים של הורדת עלויות והפיכת הייצור לתעשייתי.
תרשים 25 יתרונות הבשר המתורבת l מתוך גלובס
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001375583