פרדוקס הצמיחה הירוקה

אחד הטיעונים של התומכים בצמיחה כלכלית בלי פוסקת, הוא שלצד העלייה בקצב הייצור קיים תהליך מתמיד של התייעלות בשימוש בחומרי גלם ואנרגיה, כלומר, באמצעות חיסכון ושיפורים טכנולוגיים ניתן להפחית את כמות המשאבים המנוצלים בתהליך הייצור.^[297] ואולם  אף שגידול ביעילות האנרגטית אצל הצרכן הבודד אמנם מוביל להפחתה בשימוש באנרגיה ברמת המיקרו, הרי שברמת המאקרו, כלומר במשק כולו, צריכת האנרגיה גדלה.

אפקט זה נקרא פרדוקס ג'בונס. ב-1774 הציג הממציא הסקוטי ג'יימס וואט את מנוע הקיטור המודרני, שהיה ממבשרי המהפכה התעשייתית. מנוע הקיטור של וואט היה יעיל יותר מבחינה אנרגטית ממנוע הקיטור של ניוקומן שקדם לו, ולכן חסכוני יותר בפחם. עם זאת, כלכלן אנגלי בשם וויליאם ג'בונס שם לב לתופעה משונה: אף על פי שהמנוע החדש היה חסכוני בפחם, צריכת הפחם באנגליה באותה עת דווקא זינקה. הסיבה לכך, לטענתו, הייתה שהמנוע החסכוני והאטרקטיבי נכנס לשימוש במגוון רחב של תעשיות, ולכן צריכת הפחם הכללית עלתה בהתאם, למרות הגדלת היעילות של המכשיר הבודד^[298]. הפרדוקס מצביע על כך שיעילות אנרגטית מוגברת מגדילה את הצריכה, ומכאן שהפתרון לסוגיה הסביבתית אינו צריך להתבסס על הגברת היעילות, אלא על צמצום הצריכה^[299].

^[297] , ^{[298] [299]}