אחד הטיעונים של התומכים בצמיחה כלכלית בלי פוסקת, הוא שלצד העלייה בקצב הייצור קיים תהליך מתמיד של התייעלות בשימוש בחומרי גלם ואנרגיה, כלומר, באמצעות חיסכון

שינוי כלכלי ושינוי הרגלי צמיחה. צרכנים רבים מבינים את החשיבות של ייצור "נקי", שאינו פוגע  בסביבה, ומצפים לכך ממוצרי הצריכה שלהם. הדבר  מעודד את התעשייה

היעד המרכזי של משרד האנרגיה הוא שחרור מתלות במקורות אנרגיה מתכלים ובראשם דלק מאובנים (פחם, נפט וגז), שהוא משאב יקר ומזהם, ושחלק ניכר ממאגריו מצוי

כאסטרטגיה במסגרת הצמיחה הירוקה, ניתוק Decoupling)) בין ייצור כלכלי לבין פגיעה בסביבה  – בהפחתה צריכת מזהמים כמו פלסטיק עשוי להיות ערך סביבתי רב. ואכן, חברת

הכלכלה המעגלית, העושה שימוש במוצרים הנזרקים (waste) של האחד כבחומר גלם של האחר, משנה את דפוסי הצריכה הציבוריים ומניעה גם מנגנוני רישוי ופיקוח במגזר הפרטי.

שלא במפתיע, אקטיביזם סביבתי נוגע גם לתזונה. ישראל היא מובילה עולמית באחוז הטבעונים באוכלוסייה (תרשים38 [254]), ובשנת 2015 נבחרה תל אביב לעיר הכי ידידותית לטבעונים

משבר האקלים תרם להתעוררות אקטיביסטית של הדור הצעיר, המודע היטב להשלכות משבר האקלים על  עתיד העולם שבו יהיה עליהם לחיות. הפסיביות של מובילי המדיניות העולמית

עליית הטמפרטורות משפיעה באופן קריטי על העלייה בקצב המסת הקרחונים ובשל כך על עליית נפח המים, הגורמת לעליית פני הים.[234] עד שנת 2050, כ-%90 מהערים

המאה ה-20 הורישה לנו המצאות טכנולוגיות מפוארות, אך גם שינויים סביבתיים מאיימים הנגרמים מפעילות אנושית והמדרדרים את מצב הסביבה בקצב מסחרר. "הררי" זבל הופכים למראה

אקלים עירוני – לערים פגיעוּת ייחודית לנזקי אקלים. מאפיינים עירוניים עלולים להגביר תופעות אקלימיות ולהעצים את החשיפה של האוכלוסייה לפגעי טבע. מיעוט שטחים ירוקים ומרחבי

  תרשים 36 דרכי הפצת מחלות זאונוטיות מגפות לא מוכרות מתפתחות ומתפשטות בקצב מואץ והופכות לאיום עולמי. בארבעים השנים האחרונות קיימת עלייה דרמטית במגפות זואונוטיות

משבר האקלים מאתגר את הקיימות של מקורות מים, שגם כך נמצאים תחת לחץ חריף במקומות רבים בעולם. הוא מגביר מצבי אירועי מזג אוויר קיצוניים, כמו

הקורונה וההאטה הכלכלית בשנת 2020 לא עצרו את משבר האקלים, ואף שתקופות הסגר העולמי יצרו תחושה של האטה, הרי שלפי ארגון המטאורולוגיה העולמי[183],(WMO)  ההשפעות השונות