המסמך מתאר פיתוח שיתופי של כלים להכרת והבנת הפדגוגיה במרחבים העירוניים, כך שניתן לשלב בהם הוראה ולמידה א-פורמלית עם פורמלית, ולפתח שיח פדגוגי המאפשר הוראה ולמידה זמישות (אג'יליות). מיפוי מרחבים עירוניים והאפיון הפדגוגי שלהם מקנה "פיגומים" לעבודת המורים, ומייצר תחושת ודאות ויכולת בקרה שלהם.

במסמך מוצגת שיטת אפיון פדגוגי ייחודית, שפותחה תוך הישענות על המודל KIS – Knowledge and Innovation Spaces, הכוללת: קונטקסט, רכיבי המרחב, תכונותיו ואופיו, הפעילות המתרחשת בו והתדמית שלו.

במסמך מובאות דוגמאות לאפיון מרחב פדגוגי, שכוללות התייחסות ל: רכיבי המרחב ופעילותו, אופיו של המרחב ויתרונותיו, אתגרי המרחב וחסמיו.