כל תלמיד בונה בכל מחצית מערכת לימוד אישית – ובוחר מה וממי ללמוד:
בכל יום, לאחר מפגש בוקר כיתתי, הלמידה הופכת לרב-גילית, ומערכת הלימודים בנויה מרצועות לימוד שונות, בנות שעתיים כל אחת.

בכל רצועת לימוד יש לתלמיד אפשרות בחירה בין 4-5 "קורסים", מתוכם הוא בורר את תכני הלמידה שלו.
אנגלית ומתמטיקה ממשיכים להילמד במערכת הרגילה.

שאר מקצועות הליבה – עברית, תנ"ך, מדעים וכו' – הם חלק מהמהפכה החינוכית.

מורה יכול לבחור ללמד תוכן בתחום הדעת שלו, או להציע נושאים חדשים ויצירתיים, שישתלבו במערכת הלימודים.

להלן דוגמה לקטלוג הקורסים שלנו בישיבת צביה קטיף.

סוגיות מהותיות ליישום:

• חשוב לגייס את הרשות ואת ההורים לצורך הגדול בשינוי, ולאמונה במהפכה החינוכית, כיוון שהיא חורגת מכל הכללים המקובלים, ומעוררת חששות אצל הסובבים. הורים ורשות מגויסים ייסעו לבית הספר להתמודד עם התנגדויות שעולות בתהליך.

• שיתוף הצוות לאורך כל התהליך:

1. מפגשים וקבוצות עבודה (בהנחיית יועצת/רכז התכנית/מנהל), בהם ניתנות למורים סמכויות החלטה לגבי תכני הקורסים, יכולים להקל על החשש הטבעי של מורים מתחרות וחוסר יציבות תעסוקתית.
2. שיקוף הרווח הגדול מהמהפכה החינוכית: מורים יוכלו לראשונה ללמד את מה שליבם חפץ ורק תלמידים שיחפצו בכך, ולשפר את חוויית ההוראה והלמידה; התלמידים יזכו לרכוש את "כלי המאה ה-21"; שותפות במהפכה חינוכית ייחודית במדינת ישראל והעלאת "גאוות היחידה".

• שמירה על שייכות לכיתת אם בתוך מערכת מרובת בחירה מהותית להצלחת התכנית. מומלץ לחזק ולהפוך את כיתת האם ל"עוגן" חינוכי וחברתי, ממנה יוצא התלמיד למסע הבחירה הלימודי, דרך פעילויות חינוכית כגון מפגשי בוקר, טיולים ופעילות חברתית, קשר אישי עם המחנך, תפילות, שבתות משותפות ועוד.

• קבוצת למידה מומלצת מורכבת מ- 18-24 תלמידים, ועלול להיווצר מצב בו יהיו מורים שתלמידים לא יבחרו בהם. לכן, מומלץ:

1. להציב באותה רצועת בחירה, "קורסים" עם רמת פופולריות שווה יחסית.
2. לעזור לתלמידים לבחור בשיעורים פחות פופולאריים, דרך הצגת היתרונות שלהם: למידה קבוצה קטנה, חיזוק מיומנויות נדרשות, השלמת פערים וכו'.
3. לצרף את מורה שנבחר על ידי קבוצה קטנה כ"מורה שותף" המסייע למורה עם קבוצת ענק.

להוסיף לרצועת הזמן שעות פרטניות או קבוצת תגבור, ולכוון אליהן תלמידים מקבוצות ענקיות או תלמידים שזקוקים לסיוע לימודי.